כעבייה נ' מים וגן בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעתו של התובע לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 15.5.2012, כאשר לטענתו, רכבו היה בעצירה מוחלטת בצומת מרומזר ורכב הנהוג על ידי הנתבע מס' 3 (להלן: הנתבע) התנגש ברכבו מאחור. הנתבע טוען לעומתו, כי אמנם הייתה התנגשות בין שני כלי הרכב, אולם זו נגרמה כתוצאה מכך שרכב התובע, שעצר בצומת, נסע אחורה, והתנגש ברכבו מקדימה.

2.קיימתי דיון ושמעתי את גרסאות הצדדים- התובע והנתבע, כמו כן, עיינתי בתמונות שהוגשו לי על ידי הצדדים. אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה רכבו של התובע נסע אחורה וכך נגרמה התאונה. גרסתו של התובע, כי רכב הנתבע התנגשו ברכבו בחלק האחורי, בזמן שהוא עצר בצומת, היא סבירה יותר ונתמכת בראיות אחרות- ואני מחליט לקבלה.

3.מהתמונות שהוגשו לי עולה, כי הצומת בו אירעה התאונה מצוי בסביבה מישורית ללא עליות ומורדות, כך שבשים לב לכלל, שכלי רכב, שפני נהגיהם ונוסעיהם מועדים קדימה, פשיטא, נוסעים קדימה ולא אחורה, גרסתו של התובע נראית סבירה יותר. זאת, אך לא רק זאת.

4.מדבריו של הנתבע עולה, כי הוא מצוי בקשרי ידידות עם משפחת התובע. אי לכך, הבהיר הנתבע, דודו של התובע פנה אליו כדי להביא את המחלוקת לידי סיום. הנתבע ציין בעניין זה כי תחילה הוא נתבקש לשלם תשלום זעום, אחר כך נתבקש ממנו פיצוי בסך של 2000 ₪ ולאחר מכן "הגיע דו"ח של 10,000 ₪"- כלשונו. עוד הוסיף הנתבע, כי דודו של התובע פנה אליו לסילוק התביעה בהסדר מאחר והוא חשב כי ב"הפעלת" הביטוח יכול הנתבע להפסיד את ההנחה השנתית. דבריו של הנתבע באשר לפניות התובע ובני משפחתו אליו והתנהלותו, אינם מתיישבים עם מצב עובדתי לפיו הנתבע אינו אחראי לגרם התאונה, שהרי אם אכן התאונה נגרמה כגרסת הנתבע, מדוע היה צריך לנהל דין ודברים עם התובע ודודו? ומדוע אלה היו צריכים לפנות אליו מספר פעמים? הנתבע בעצמו מציין כי עם הדוד הוא נפגש פעמיים, כאשר בפעם השניה הנתבע הוא זה שהגיע אליו כדי להראות לדוד את התמונות. לשם מה? אני אוסיף, כמסקנה הגיונית: כדי להראות לו את התמונות ולשכנעו כי הנזק שנגרם לתובע אינו חמור כנטען על ידו.

5.אין בידי לקבל את שאר טענותיו של הנתבע. אשר לטענה לפיה קיים הפרש גבהים בין קדמת רכבו ואחורי רכב התובע: עיון בתמונה נ/2 מצביע על כך שהפגיעה שנראית ברכב התובע אפשרית גם אפשרית ויכולה להיגרם מרכב הנתבע. אשר להבדל הנטען בין התמונות שצולמו מיד לאחר התאונה לבין התמונות שצורפו לחוות דעת השמאי, אין בידי לקבל הטענה כי קיים הבדל שכזה, שהרי בתמונות שצולמו על ידי הנתבע לאחר התאונה נראה הנזק החיצוני- הנראה לעין ואין בכך כדי לשלול נזקים שנגרמו בחלק האחורי, אשר לא ניתן לעמוד על התרחשותם אלא לאחר פירוק המגן האחורי. זאת ועוד, התמונות שצולמו על ידי השמאי הן תמונות שחלקן צולם בעת פירוק החלקים האחוריים של הרכב, כשחלקי הרכב מפורקים, ואיני רואה שוני- שיכול להביא לסתירה, בין מה שצולם סמוך לתאונה לבין מה שצולם על ידי השמאי לאחר מכן. נציגת הנתבעת 3 העלתה טענה ולפיה לרכב התובע נגרמה תאונה לאחר התאונה דנן. התובע אישר כי הרכב נפגע בחלקו הקדמי בתאונה מאוחרת אולם איני רואה רלוונטיות לכך למקרה שלפנינו ואין להסיק ממנו מאומה על הקביעות שצריכות להיות לעניין כאן.

6.אני ער לכך כי התובע לא הביא עדים שנסעו ברכב בעת התאונה לרבות התלמידה אשר נהגה ברכב בזמן שיעור הנהיגה שבמהלכו ארעה התאונה, אולם לנוכח הממצאים שבפסק הדין ובשים לב להליך בו עסקינן, איני רואה לייחס לכך חשיבות, לא כל שכן, חשיבות מכרעת שיש בכוחה להביא לדחיית התביעה.

7.אשר לנזקים: בשים לב לכך שרכבו של התובע משמשו לצרכי עבודה הרי אין מקום להוסיף את סכום המע"מ לסכום הנזקים. כן איני רואה לפסוק לתובע את מלוא ההפסד בגין ימי העבודה, אלא סכום של 1000 ₪ בלבד, על דרך האומדנה.

8.אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 9505 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות בסך של 500 ₪. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: